מהי לקות למידה?

     

 קיימות מספר הגדרות למונח לקויות למידה. הועדה הלאומית ללקויות למידה בארה"ב (NJCLD), הגדירה ב-1994 את לקות הלמידה באופן הבא:

ליקויי למידה הוא מונח כללי המתייחס לקבוצת הפרעות פנימיות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישת מיומנויות למידה כגון: הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה ו/או יכולות מתמטיות. ההפרעות נובעות כנראה מכֶּשֶל נוירולוגי, ויכולות להתגלות לאורך מעגל החיים. אף שלקות למידה יכולה להתרחש בו-זמנית עם תנאים מגבילים נוספים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית או חברתית או תנאים חיצוניים – הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה) – ליקויי הלמידה אינם תוצאה ישירה של תנאים אלו.

אבחנה אחרת, אופרטיבית יותר, הינה של ה DSM-4. חלק מאנשי המקצוע בתחום זה, רואים אותה כהגדרה הקובעת מבחינה אבחנתית: 

אדם מאובחן כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים סטנדרטיים בקריאה, בחשבון או בהבעה בכתב, המועברים לו באופן אינדיבידואלי, נמוכים במידה משמעותית מהמצופה על פי גילו, רמת השכלתו ורמת המשכל שלו. בעיות הלמידה גורמות להפרעות משמעותיות בהישגיו האקדמיים או בפעילויות יום-יום אחרות הדורשות מיומנויות קריאה, חשבון או כתיבה. 

בהתאם להנחיות משרד החינוך בישראל, תלמיד יאובחן כלקוי למידה אם יתקיימו שני התנאים הבאים:

  1. קיומו של פער בין שנתיים בין הישגיו של התלמיד לבין המצופה ממנו על פי גילו ורמת כתתו.
  2.  קיומו של פער בין הישגיו הלימודיים לבין כישוריו האינטלקטואליים,  כפי שנמצאו במבחנים פסיכולוגים שיועדו לכך.

מהן הסיבות ללקות למידה?
הבסיס המשוער ללקות למידה הוא נוירולוגי. במרבית המקרים הסיבה אינה ידועה, אולם מקובל לייחס את התופעה לגורמים תורשתיים, למצוקה טרום לידתית או למצוקה שלאחר הלידה או בילדות הרכה. 

מיהי אוכלוסיית ליקויי הלמידה? 

 להערכת המומחים כ-10% מכלל האוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. ילדים ובוגרים אלה יכולים ללמוד ולהשתלב במסגרת החינוך הרגיל, תוך קבלת סיוע מתאים. כ-2% מהם זקוקים למסגרת החינוך המיוחד.  ילדים עם לקויות למידה הינם לרוב בעלי פוטנציאל שכלי ממוצע ומעלה.

ליקויי למידה מתגלים לרוב בראשית הלימודים, אך יש סממנים מוקדמים המעידים על כך אף בגיל הרך. תלמידים שהצליחו להתמודד עם הלמידה בביה"ס על אף ליקויי הלמידה עלולים להיתקל בקשיים עם עליית המורכבות של הדרישות הלימודיות, העלייה ברמת הקושי, הצורך בהתבססות על ידע קודם וכו'.

מועד הזיהוי של הליקויים, הטיפול המסייע המלווה הניתן לילד וגם נתוניו האישיים, אופיו, הסביבה התרבותית והחברתית שבה הוא חי – כל אלה קובעים את ההשפעות שיהיו לליקויי הלמידה על הילד לאורך חייו.   

לקות למידה מתבטאת בהנמכות-תפקוד בלמידה הנשענות על קושי באחד או יותר מן המנגנונים הבאים:

  • בתחום הקוגניטיבי – בתפקודי השפה והחשיבה, בתפיסה ובזיכרון, במודעות הפונולוגית (צלילי המילה), בהתמצאות במרחב ובזמן, בהיגוי ובשליפה, בקשב ובריכוז.
  • בתחום ההתנהגותי – קושי בתכנון ובארגון, אימפולסיביות, אי שקט, קושי מוטורי, רגישות יתר לגירויים       והיפר אקטיביות, וקושי לציית לכללי המסגרת הלימודית.
  • בתחום המיומנויות הנרכשות – קריאה, כתיבה, חשבון, הבעה בכתב וכתיבה.
  • בתחום ההסתגלות החברתית – קושי להבחין בין עיקר וטפל, קושי בדחיית סיפוקים, קושי בהבנת רמזים בינאישיים, קשיים הסובבים סביב הדימוי העצמי וחרדה חברתית. אל הסממנים האלה נלווים היבטים רגשיים-התנהגותיים שהם תוצאה של הלקות, אך אינם הסיבה לה. 

מהו סוג הקשיים האופיניים לתלמידים עם לקויות למידה?

  ליקויי למידה מתבטאים בקשיים ניכרים בשני היבטים מרכזיים של הלמידה:   רכישת מיומנויות למידה בסיסיות, כגון קריאה, כתיבה, חשבון ושפות זרות ;    שימוש במיומנויות ואסטרטגיות הלמידה לפי דרישות הגיל, בקריאת טקסטים ארוכים והבעה בכתב בשל קריאה איטית, קשיים בפענוח מילים ארוכות ומורכבות, קשיים בהבנת הנקרא, שגיאות כתיב, ניסוח, תחביר וכו'. 

מה ההבדל בין לקות לקושי בלמידה?
יש לזכור כי לא כל פער בלימודים נובע מלקות למידה. לעתים יתכן פער לימודי כתוצאה מכשל דידקטי, חשיפה ואימון בלתי מספיקים, מקיומם של היבטים רגשיים מכבידים כמו נסיבות משפחתיות מקשות: יתמות, גירושין, קשיים סוציו-אקונומיים, אלימות וכדומה. לכן יש לערוך אבחנה מבדלת באמצעות אבחונים מתאימים (דידקטי, פסיכולוגי, נוירולוגי או פרא-רפואי) על מנת לקבוע לא רק את מידת הפער ומאפייניו אלא גם את הסיבות לפער זה. 

מהי שיטת הוראת הקריאה לילדים עם לקויות למידה?  

 על פי מחקרים מתברר שאין שיטת קריאה אחת שתתאים לכל התלמידים, אלא תמיד יש כ-10% מן הלומדים על פי אותה השיטה שאינם מצליחים ללמוד לפיה. ייחודו של המורה המומחה ללקויות למידה שהינו אמן ההתאמות ואומן פריסת הזדמנויות הלמידה המיטביות. הוא מכיר את התלמיד(לאחר הכנת פרופיל ותכנית לימודית אישית) ומתאים לכל תלמיד בתפירת עילית את תוכנית ההוראה המתאימה לו.

מורה צריך לדעת שאין שיטה אחת שמתאימה לילד אחד. על המורה לבחור בשיטה העושה שימוש ומפעילה את ערוצי עיבוד המידע החזקים של תלמידיו. התשובה איננה טמונה בספר או בחוברת.
מורה צריך לדעת על איזה אופרציה מנטלית פועלת השיטה ולהתאימה לתלמיד.

ספר מומלץ:

                                        עיבדה וסיכמה: 

                                                                  גלי מילר,                                                                        מומחית ללקויות למידה, מנהלת מ.ת.ת      

                                                                                       

                                                                          

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *